הַקְּרִיאָה
הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל־אֱלֹהִים
אֶל־בְּחִירָיו לְבַדָּם הַנְּפוֹצִים
בְּכָל־הָאָרֶץ
״וָאֶשְׁמַע קוֹל־אָדָם
בֵּין אוּלָי,
וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר: גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לוֹ
אֶת־הַמַּרְאֶה״
— דָּנִיֵּאל ח׳:ט״ז
דְּבַר
הֶסְבֵּר
קָצָר לִנְבוּאוֹת
דָּנִיֵּאל וְהַהִתְגַּלּוּת
מַסָּרֵי
שְׁלֹשֶׁת
הַמַּלְאָכִים — הִתְגַּלּוּת י״ד
שָׁלֹשׁ
אֱמֶתֵי־אֱלֹהִים
הֵן מִסֵּפֶר דָּנִיֵּאל,
אֲשֶׁר נִגְלוּ לַקְּדוֹשִׁים אַחֲרֵי
נִסָּיוֹן אָבִיב
שְׁנַת 1843,
וְאַחֲרֵי
נִסָּיוֹן יוֹם
כ״ב בְּאוֹקְטוֹבֶּר
1844.
כִּי בְּאֵין
הַכָּרָה בְּתַפְקִיד הַשַּׁבָּת,
לֹא יָכְלוּ
הָאַדְוֶנְטִיסְטִים
הָרִאשׁוֹנִים
לְהָבִין
אֶת־עִקַּר
הַמַּסָּרִים הָאֵלֶּה.
וְהַמְצַפִּים לְשׁוּב
הַמָּשִׁיחַ קִשְּׁרוּ אֶת־חֲוָיָתָם
אֶל ״זַעֲקַת
הַחֲצוֹת״,
הַנִּזְכֶּרֶת
בִּמְשַׁל
עֶשֶׂר הַבְּתוּלוֹת
(מַתִּתְיָהוּ כ״ה:א׳–י״ג),
שֶׁבּוֹ נִכְרָז שׁוּב הֶחָתָן.
1. נוֹשֵׂא
הַמִּשְׁפָּט
נִגְלָה בְּדָּנִיֵּאל
ח׳:י״ג–י״ד,
וְהוּא מַסַּר הַמַּלְאָךְ
הָרִאשׁוֹן
בְּהִתְגַּלּוּת י״ד:ז׳:
״יִרְאוּ
אֶת־הָאֱלֹהִים
וְתְּנוּ לוֹ
כָּבוֹד,
כִּי בָאָה
עֵת מִשְׁפָּטוֹ,
וְהִשְׁתַּחֲווּ לְעוֹשֵׂה
הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ
וְיָם וּמַעַיְנוֹת
הַמָּיִם״.
כָּאן נִדְרֶשֶׁת
חֲזָרָה אֶל יוֹם
הַשַּׁבָּת,
הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הָאֲמִתִּי
בְּסֵדֶר
הָאֱלֹהִי,
שַׁבַּת הַיְּהוּדִים וְיוֹם הַמְּנוּחָה
הַשָּׁבוּעִי,
כְּמִצְוַת
הָאֱלֹהִים
בְּדִבְּרָה הָרְבִיעִית
מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.
2. הוֹכָחַת
רוֹמָא הָאַפִּיפְּיוֹרִית
הַנִּקְרֵאת ״קֶרֶן קְטַנָּה״
וְ**״מֶלֶךְ
שׁוֹנֶה״**
(דָּנִיֵּאל ז׳:ח׳–כ״ד; ח׳:י׳–כ״ה),
וְהַמְּכֻנָּה ״בָּבֶל הַגְּדוֹלָה״
בְּמַסַּר
הַמַּלְאָךְ הַשֵּׁנִי
(הִתְגַּלּוּת י״ד:ח׳):
״נָפְלָה נָפְלָה
בָּבֶל הַגְּדוֹלָה״.
זֹאת
בְּעִקָּר
מִפְּנֵי יוֹם
הָרִאשׁוֹן,
יוֹם הַשֶּׁמֶשׁ,
שֶׁנּוֹחַל
מִקֵּיסָר קוֹנְסְטַנְטִינוֹס
הָרִאשׁוֹן,
אֲשֶׁר קְבָעוֹ
בְּז׳ בְּמַרְס
שְׁנַת 321.
וּמִשְׁמַע
״נָפְלָה״
—
נִלְכְּדָה וְהֻבְסָה.
כָּךְ מוֹדִיעַ
אֱלֹהֵי הָאֱמֶת עַל נִצְחוֹנוֹ
עַל מַחֲנֵה
הַשֶּׁקֶר הַדָּתִי.
3. הַמִּשְׁפָּט
הָאַחֲרוֹן
שֶׁבּוֹ אֵשׁ
הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי מַכָּה
בַּמּוֹרְדִים.
נִרְאֶה
בְּדָּנִיֵּאל ז׳:ט׳–י׳,
מְבוֹאָר
בְּהִתְגַּלּוּת
כ׳:י׳–ט״ו,
וְהוּא מַסַּר הַמַּלְאָךְ
הַשְּׁלִישִׁי
(הִתְגַּלּוּת י״ד:ט׳–י׳).
כָּאן הַיּוֹם
הָרִאשׁוֹן
מֻזְהֶה
כְּתוֹ הַחַיָּה.
הַמַּלְאָךְ
הָרְבִיעִי
נִרְאֶה רַק בְּהִתְגַּלּוּת י״ח,
וּמַשְׁלִים אֶת־הַכְּרָזָה הָאַחֲרוֹנָה
שֶׁל שְׁלֹשֶׁת
הַמַּסָּרִים הָרִאשׁוֹנִים,
בְּאוֹר אֱלֹהִי מָלֵא מִשְּׁנַת 1994
וְעַד קֵץ הָעוֹלָם
— אָבִיב 2030.
סִכּוּם הַדְּבָרִים
לְצַדֵּק אֶת־הַקֹּדֶשׁ,
מֵאָבִיב
1843 עַל־פִּי
דָּנִיֵּאל ח׳:י״ד,
עַל כָּל־הָאָרֶץ:
מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד
בָּאֵלֶּה
—
נִדּוֹן לַמָּוֶת
הַשֵּׁנִי
(הִתְגַּלּוּת כ׳).
״אַשְׁרֵי
הַקּוֹרֵא
וְהַשֹּׁמְעִים אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה…
כִּי הָעֵת
קְרוֹבָה״
— הִתְגַּלּוּת
א׳:ג׳
שְׁמוּאֵל וְיוֹחָנָן